קורן ואח' נ' ליוור ישראל בע"מ ואח'

החלטה

התובע יליד 1972, נפגע בתאונת עבודה בשירות הנתבעת ביום 15/7/00 , הגיש תביעה לנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת העבודה על יסוד תורת המיקרוטראומה.

התובע עותר בפני למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנירולוגי לאור המלצת המומחה מטעם בית המשפט ד"ר קליגמן .

מתי ימנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו למרות אי הגשת חוות דעת מטעם התובע? וטרם נוצר "עניין שבמחלוקת" לצורך הפעלת תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי.

חוות דעת ד"ר קליגמן:

ד"ר קליגמן בחוות דעתו בחן את תלונות התובע : "כאבים בעמ"ש מותני מלווה בהגבלה בתנועות, רעידות בכל הגוף, חוסר תחושה וכבדות בגפיים עליונות ותחתונות,בצקת ברגל שמאל." ( עמוד 3 פרק תלונות לחוות הדעת).

בפרק הבדיקה מציין המומחה : " ..רעד בולט בכל הגוף בישיבה ובעמידה, איבוד לורוזיס מותנית..."

המומחה מצא שהתובע סובל מהגבלה ניכרת בטווח התנועות וקבע שנותרה לו נכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 37(7) (ג) לתקנות. המומחה עוד קבע שהנכות קשורה לתאונה ונובעת ממנה ( ראה דיון המומחה בשאלת הקשר הסיבתי).

המומחה מטעם בית המשפט פעל לפי כתב המינוי והתייחס לשאלה אם יש צורך למנות מומחה רפואי בתחום אחר( מפנה להחלטת המינוי מיום 15/10/09 שורה 18).

המומחה השיב לשאלה שהוצבה לו על ידי בית המשפט, שיש צורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנירולוגיה עקב כך שהתובע מתלונן בתלונות שאינן ספציפיות ומוגדרות ובדיקת EMG רבות שחלקן עם תוצאות סותרות. לדידו של המומחה, עיין בחומר הרפואי ומדובר במקרה מורכב הדורש בחינה על ידי מומחה.

על יסוד המלצה זו, הגיש התובע בקשה למנות מומחה בתחום הנירולוגי .

המשיבה מתנגדת לכך. המשיבה מנמקת זאת בכך שהמלצת המומחה מטעם בית המשפט אינה מחייבת , המבקש בבקשתו לא העלה כל נימוק של ממש מלבד אזכור חוות דעת המומחה, וכי לא התקיימו נסיבות מיוחדות או טעמים מיוחדים בכדי שבית המשפט יפטור את התובע מהבאת חוות דעת מטעמו.

הכרעה:

סמכות בית המשפט למנות מומחים רפואיים מוסדרת בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת:

"130. מומחה מטעם בית המשפט

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)."

עניין שבמחלוקת היוצר את התשתית למינוי מטעם בית המשפט ,הינה הבאת חוות דעת מטעם בעלי הדין בעניין שברפואה, בהעדר הבאת חוות דעת בעניין שברפואה לא נוצרה כל מחלוקת. ראה לעניין זה את הוראת תקנה 127 הקובעת:

"127. חוות דעת רפואית

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

כבוד השופט יצחק עמית דן באריכות בשאלה זו במסגרת בר"ע 1775/07 חיים ענבל נגד דאנס( לא פורסם ניתן ביום 6/7/2007). כבוד השופט עמית קבע בהחלטתו: